שילוב הגישה הביזורית (Decentralization) ועקרונות הפרדה במקור, שימוש חוזר וטיפול מקומי בגישה הריכוזית (Centralization) הרווחת בניהול שפכים ביתיים
ישנן שתי מטרות היסטוריות עיקריות של מערכות ניהול מי שפכים, הראשונה היא להגן על בריאות האדם ולקדם אותה על-ידי שמירה על סביבה נקייה ממחלות, והשנייה היא לספק איכות מים והגנה על מערכות אקולוגיות (על-ידי הימנעות מהשפעות שליליות ופליטת מזהמים מוגזמת לסביבה). (Capodaglio A.G., 2017).
בראייה היסטורית, משקי הבית נהגו להשתמש בבורות שופכין או שהשפכים היו נזרקים ישירות לרחובות. אותה התנהלות היא מה שיצרה התפרצויות מגפות כמו כולרה, טיפוס ומחלות קטלניות אחרות. על מנת לפתור את הבעיות הללו, הוקמו במאה ה-19 מערכות ביוב ציבוריות לאיסוף ולטיפול בשפכים. כתוצאה מכך, הובילו שפכים מן הערים אל נתיב המים הטבעי הקרוב ביותר. כתוצאה מכך, הופחתו התפרצויות המחלות הקטלניות, הכולרה והטיפוס נמנעו לחלוטין וחשיבותו של טיפול בשפכים ביתיים בתודעת הציבור. בקנה אחד עם התפתחות טכנולוגיות הניטור והתגברות המודעות הציבורית לנושאי איכות הסביבה, התגבר הצורך בטיפול בשפכים. כיום, מעוגן בחוק במדינות המפותחות הצורך לעמידה בתקנים סביבתיים מחמירים. (Grant S.B., Saphores J.D., Feldman D. L., 2012).
תוכן עניינים
1.1. הצורך בטיפול בשפכים ביתיים (ועירוניים) 3
1.2. הרכב השפכים הביתיים לפי מקורם.. 6
2.1. גישת Centralization (סקירה כללית) 9
2.2. שילוב גישת Decentralization. 11
3.1. תהליכי קדם והפרדת מוצקים.. 16
3.3. תהליכי טיפול שלישוני וחיטוי 17
5.1. סיכום יתרונות וחסרונות של גישת הביזור. 25
5.2. דרישות לימוד ומחקר המשך. 27