עבודה זו עוסקת בטשטוש הגבולות בין המסמן והמסומן בעולם של מציאות רבודה, תוך חקירת הנושא דרך פרשנותו של ז'אן בודריאר (Jean Baudrillard, 1929-2007) את המושג סימולקרה.
בודריאר היה פילוסוף תרבות, פרופסור לסוציולוגיה, פרשן פוליטי וצלם, אשר השתמש במושג סימולקרה כדרך לביקורת חברתית על התרבות המערבית ובמיוחד על ארצות הברית, אותה הוא רואה כעולם מומצא הבנוי על דימויים לא ממשיים. המושג סימולקרה מתאר כיצד המציאות מוחלפת במסמנים ובייצוגים שכבר לא מקיימים קשר למסומנים, דימויים שאין להם קשר לממשי. דרך דימויים אלו אנו בחברה המערבית בונים את תפיסת העולם שלנו, שאין לה קשר למציאות אלא היא היפר-מציאות, מציאות שהופר היחס בינה לבין ייצוגה. בספרו של בודריאר "סימולקרות וסימולציה" (Simulacres et Simulation, 1981) הוא מתאר כיצד החליפה החברה את האנושית את המציאות ומשמעותיה בסימנים ובסמלים, וכיצד הפכה החוויה האנושית בעקבות זאת להדמיה של המציאות.
תוכן עניינים
התפתחות ההוראה של המושג בבחינה היסטורית 4
הטכנולוגיה ויצירת היפר-מציאות 11
טשטוש גבולות בין הממשי למדומה במאה ה-21: זהות וירטואלית ומציאות מדומה/רבודה 16
הטוב באמנות הקלאסית: ייצוג מדויק של האמת 19
הטוב והרע בייצוג כחלק מיחסים חברתיים: יחס ראוי בין המסמן למסומן 20
טוב ורע בטכנולוגיות היוצרות היפר-מציאות ומציאות רבודה 22
היחס בין המשחק לממשות וביקורת חברתית 26
האם "משחק הבורסה" הוא "טוב"? 27