עבודה סמינריונית בנושא האיזון המצוי והאיזון הרצוי בין האינטרסים והערכים המתנגשים בסוגיית לשון הרע

לפי הכט, אשר מתמחה בחקר השיח באינטרנט האנונימיות נתפסת כמפלטו של השקרן וכאקט של פחדנות, של חשש להזדהות ולעמוד מאחורי הדברים. אך במחשבה נוספת, ניתן להצביע על יתרונותיה של האנונימיות ברשת. יהיו שיאמרו כי הכסות והשימוש בדמות פיקטיבית, הרצון "להתחפש" למישהו אחר ולעטות "זהות גנובה", הוא כמעט צורך רגשי וחלק מהאוטונומיה האישית. מכל מקום, חשיבותה העיקרית של האנונימיות היא בזיקתה לחופש הביטוי.  האנונימיות היא "המחסה מפני עריצות הרוב", במיוחד בהקשר של חופש הביטוי הפוליטי, אך לא רק בהקשר זה. יש החוששים או נבוכים להתבטא בגלוי. המדובר בתופעה נפוצה, ובכל תוכנית רדיו נוסח "יש עם מי לדבר", שבה עולים לשידור מאזינים המביעים את דעתם בענייני דיומא, אנו מוצאים כי מספר ניכר של דוברים מעדיף להישאר בעילום שם. אין נפקא מינה אם יש בסיס אובייקטיבי לחשש או למבוכה בגינם מעדיף הגולש להישאר אנונימי, או שמדובר בחשש סובייקטיבי, אפילו חשש מופרך, הקשור לאישיותו ולהלך רוחו של הגולש האלמוני. החשוב הוא, שיש פלח רחב מאוד באוכלוסיה, שהיה נמנע מלהביע את דעתו אילו היה מחוייב להזדהות………….