עבודת סמינריון בנושא התמודדות עם סרבנות גט בחסות החוק: סנקציות עונשיות בבתי הדין הרבניים מול תביעות נזיקין בערכאה האזרחית
סרבנות גט ועגינות הן הבעיות הגדולות ביותר של מוסד הנישואין ההלכתי היהודי, אשר בו הגירושין הם אקט של הסכמה – והם בעיקר תלויים ברצון הבעל. בישראל, למרות קיומם של בתי הדין הרבניים הפוסקים בנושאי הגירושין, עדיין בני הזוג נחשבים גרושים רק כאשר הגבר מרצונו החופשי מגרש את האשה והיא מקבלת לידה את כתב הגירושין. כאשר בית הדין הרבני קובע כי על בני הזוג להתגרש (כחובה או בכפיה) והבעל מסרב לתת גט מרצונו, בני הזוג עדיין נשואים והאשה היא מסורבת גט. לסרבנות הגט יש השלכות ממשיות ומשפיעות ביותר על האשה, החל מחוסר יכולתה להמשיך בחייה ולהינשא מחדש והמשך בתופעת סחטנות מצד הגבר עד למתן הגט המיוחל. עבודה זו עוסקת בנושא מסורבי הגט בישראל וביחסים בין הערכאה הדתית לבין הערכאה האזרחית בישראל בנושא זה. בפועל, כל נושאי המעמד האישי וגם הגירושין הם בתחום השיפוט הבלעדי של בתי הדין הרבניים, אך גם בית הדין האזרחי יכול לדון בהיבטים נלווים לגירושין ומהם חלוקת רכוש, משמורות וכדומה.
בעבודה זו אבחן את ההתמודדות של בתי הדין הרבניים עם סרבנות הגט ואת הכלים הקיימים גם בדין האזרחי להתמודד עם הבעיה – והם תחת דיני הנזיקין. כאשר גבר מסרב לתת גט לאשתו יש לבית הדין הרבני את הסמכות להפעיל צווי הגבלה היכולים להגיע עד למאסר ממושך לבעל כדרך להפעיל עליו לחץ לתת גט. במקביל, בעשור האחרון התפתחה גם תשתית של תביעות נזיקין נגד סרבני הגט, בהן האישה תובעת את הבעל פיצויים על הסבל שנגרם לה בתקופה זו.
תוכן עניינים:
1.2. סמכויות בית המשפט האזרחי 4
2.1. סרבנות גט: רקע והגדרות.. 6
2.2. התמודדות עם סרבני גט במישור ההלכתי 8
2.3. התמודדות בתי הדין עם סרבנות גט באמצעות חקיקה קיימת.. 11
2.4. התמודדות בתי המשפט האזרחיים עם סרבנות הגט דרך דיני הנזיקין 13
3.1. החקיקה הקיימת כ"חקיקה עקיפה" שלא משיגה את מטרתה. 17
3.2. הצעות הנוגעות לשינוי המונופול של בתי הדין הרבניים על הגירושין 18
3.4. הצעות הנוגעות לפתרונות במסגרת הדין העברי וההלכה. 19