האומנות במאה ה 17 בהולנד

תור הזהב של האמנות ההולנדית היה ללא ספק אחד מתוצריה של צמיחת הרפובליקה ההולנדית ושליטתה במסחר הבין-לאומי של פריטי מותרות יוקרתיים כגון זהב, פנינים, משי ותבלינים. בתקופה זו, אמצע המאה ה 17, הולנד בדיוק השתחררה מעול מלחמת 80 השנים עם הקתולים, וחוותה שגשוג רב.

גורם נוסף בהתפתחות העיר היה הנהירה לעיר של אומנים מוכשרים וכן של סוחרים אשר ברחו מהמשטר הספרדי בדרום הולנד. בעבודה זו אסקור את יצירת האמנות "האביר הצוחק" (The Laughing Cavalier) של אחד מן האמנים הבולטים בהולנד באותה התקופה, פרנס האלס (Frans Hals). את יצירת אומנות זו אשווה לשמונה יצירות אחרות, מן תקופת סוף הרנסאנס והבארוק, בכדי לבחון את ההבדלים בין סגנונו המיוחד של האלס לבין אמנים אחרים. בניתוח זה אתמקד בביטויי אור באומנות, שימושים בצבע, סימבוליקה, אך אנסה להתמקד בהבעת הפנים המחייכת של הדמות בציור זה, לעומת הבעות הפנים בציורים האחרים אותם אבחן.

תוכן עניינים:

מבוא. 2

האומנות במאה ה 17 בהולנד. 2

פרנס האלס. 3

"האביר הצוחק". 4

השוואת תמונות. 6

1. "דיוקן גבר צעיר", סנדרו בוטיצ'לי 6
2. "רישום של חמישה ראשים", ליאונרדו דה וינצ'י 6
3. "דיוקן הדוג'ה לאונרדו לורדאן", ג'ובאני בליני 7
4. "פורטרט של הקיסר רודולף השני", הנס פון אאכן 8
5. "דמוקריטוס", רובנס. 9
6. "פורטרט של האמן ואשתו איזבלה דה וולף בפונדק", גבריאל מטסו 9
7. "בראבו צוחק עם ויולה דה גמבה וזכוכית", הנדריק טרברוגהן 10
8. "פורטרט עצמי", רמברנדט. 11

מסקנות. 11

סיכום. 13

בביליוגרפיה. 14