הקשר ההדוק בין המוות, הדת והאמנות, וכיצד קשר זה מתקיים עוד מתרבויות קדומות
נושא המוות הוא נושא אשר היה קשור מאז ומעולם בתפיסה דתית-תרבותית, ובמהלך ההיסטוריה – ובמיוחד ההיסטוריה העתיקה – האמנות היתה קשורה בקשר הדוק אל המוות. דרך חקר היצירות שאנו מוצאים על מצבות עתיקות ועל קירות מקדשים מתרבויות כגון המצרים, אנו יכולים להבין את היחס של התרבות למוות, כיצד הם תפסו את האירוע המשמעותי הזה, וכיצד הדת של אותה התרבות מסבירה את המוות.
אמנם נראה לנו כי תפיסה שונה של המוות מזו שבה אנו אוחזים שייכת רק לתרבויות רחוקות, ונראה לנו כי תפיסה זו היא סטטית ולא משתנה עם השנים, כפי שציין בספרו רב ההשפעה פיליפ אריס "שעת מותנו" המוות בתרבות המערבית עבר שינויים שונים ונתפס לאורך תקופות מסויימות באופן שונה. כך לדוגמה הוא מציין כי תפיסת המוות "המבורך" בתרבות המערבית, שהוא מוות מהיר וללא כאב, היא תפיסה שונה לחלוטין מזו אשר היתה מקובלת בשלהי ימי הביניים. אז המוות נחשב למבורך אם הוא היה מגיע תוך ציפייה ומודעות של האדם למותו – עד כדי הרהור במוות ומתן זמן לחרטה בפני האל.
תוכן עניינים:
הקשר בין תפיסת המוות, הדת והאמנות. 3
תפיסת המוות בנצרות בימי הביניים ולאחר מכן וההשפעה על האמנות. 4
מקורות והתפתחות הסוגה האמנותית. 6