כיצד חווים מורים מנקודת מבטם את יחסיהם עם ההורים
מערכת יחסי הגומלין בין המשולש "הורה- מורה- תלמיד" הינה חיונית לאין ערוך. המגע הרציף בין שלושת הגורמים עשוי להשפיע על צביונו של הארגון החינוכי בכלל והישגי המורים והתלמידים בפרט.
למעשה, הרווח העיקרי הינו של התלמידים אשר מפיקים תועלת ממעורבות הוריהם, בהנחה שהיא מתקיימת תחת כבוד הדדי, אמון, אחריות וערוצי תקשורת פתוחים. למורים ולהורים נמצא אינטרס משותף בקידום התלמיד בכל התחומים, ובתוך כך שיתוף הפעולה ביניהם עשוי להתקיים ברבדים שונים, כגון: דיווח מידע, גיבוי הדדי, התייעצות. פעילויות, קבלות החלטות ועוד.
יחד עם זאת, מארג היחסים מורה- הורה מצריך יישום של עקרונות מסוימים, אשר נעדרים בקרב הורים רבים. הגבול העובר בין 'מעורבות הורית' ל'התערבות' הינו גבול דק, אשר הפרתו עשויה ליצור בקרב המורים אכזבה, תסכול, חוסר אונים, ירידה בביטחון האישי והמקצועי עד לכדי התפטרות מן המערכת. ספרות המחקר כוללת מחקרים רבים אודות הקשר בין המורה להורה, אך החידוש במחקר הנ"ל הינו בעמידה על החוויה של המורה בנוגע למעורבות ההורית, לרבות ניסוח דרכי התערבות אופרטיביים לצליחת המשבר שהפך להיות לאחד מסממני ההוראה בעידן המודרני.
הרציונל במחקר הינו בהנחת אבני יסוד ליצירת תשתית חינוכית אופטימלית יותר אשר תקנה כלים ליצירת מציאות מתוקנת יותר במערך יחסי הכוחות הטעון לעיתים רבות. לפיכך, שאלת המחקר הינה: כיצד חווים מורים מנקודת מבטם את יחסיהם עם ההורים? הנחת היסוד הינה כי האופן בו ההורים נתפסים על ידי המורים הינו קשר אמביוולנטי ותלוי בעיני המתבונן.
תוכן עניינים:
1.1 גורמי ההשפעה על קיומה של מעורבות הורית. 6