מחזור השירים "אהבתה של תרזה די-מון", מאת יחזקאל בראון, מילים וצלילים בשירתה של לאה גולדברג
מחזור השירים "אהבתה של תרזה די מון" הוא מיצירות האומנות הידועות ומן המוערכים בשיריה של לאה גולדברג, ואריאל הירשפלד אף קבע כי זהו מן המימושים המושלמים של הסונטה העברית.
מחזור שירים זה של גולדברד , נכתב בשנת 1950 , מיד לאחר שהוצעה משרה באוניברסיטה העברית ללאה גולדברג, והיא , יחד עם אמה עברה להתגורר בירושלים. שם כתבה את מחזור השירים, המתאר אהבה נכזבת של אצילה צרפתייה למורה איטלקי צעיר. מחזור שירים זה הושפע מאהבה לא ממומשת (שלה עצמה), כפי שמשתמע אף מיומנה אשר פורסם לאחרונה, אך לא ברור מיהו אהובה זה. 10 מתוך 12 הסונטות הולחנו ע"י יחזקאל בראון, אשר הינו יוצר מוזיקלי מוערך בישראל, ופרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב.
כרבים משיריה של לאה גולדברג, במחזור שירים זה ישנו קיום משלו בתרבות הישראלית הפופולרית, הודות ללחן לו זכו שיריו. בשיח האקדמי, כמו גם בזכרון הקוראים, הוא נתפס כאחת הדוגמאות האופייניות לפואטיקה של "גולדברג הקלאסית". פואטיקה, אשר שלא בצדק נוהגים לאפיין אותה בשימוש פשטני במבנים שיריים "קלאסיים" (כמו במקרה זה, הסונט), ומצד תוכנה – "שירים רבים על נושא אחד ויחיד: יסוריה של אהבה שלא באה על סיפוקה…", כפי שהכליל נתן זך במאמרו הנוקב עם הופעת מבחר שיריה, "מוקדם ומאוחר".
תוכן עניינים
מחזור השירים "אהבתה של תרזה די מון". 5
יחזקאל בראון ולחן "אהבתה של תרזה די-מון". 9
בראון ומחזור השירים "אהבתה של תרזה די-מון". 12