עבודת סמינר בנושא: חופש הדת והמצפון בדיני נישואין וגירושין

משמעות המושג חופש הדת והמצפון הינו הזכות הבסיסית הקיימת לכל אדם – הן ברמה המוסרית והן במסגרת החוק, לבחור את אמונותיו, לדבוק בהם ואף לפעול ע"פ ראייתו זו ללא כפיה או הפרעה מן המדינה והחברה, כחלק מזכויות האדם הטבעיות. המושג "זכויות האדם" עצמו הוא מושג חדש יחסית בחשיבה האנושית, וזכויות אלו (אשר נקראות גם "זכויות טבעיות") הן אותן זכויות אשר יש לכל אדם באשר הוא רק מעצם טבעו וכבודו האנושי ללא תלות בכוחו של שלטון כלשהו. מכיוון שהזכויות הטבעיות, לפי ראיה שוויונית זו, אינן מוקנות ע"י השלטון האנושי, אין השלטון רשאי לשלול או למנוע אותן. ההוגה העיקרי אשר מציג רעיון זה הוא ג'ון לוק, והוא מנה את הזכויות לחיים, לחירות ולרכוש כזכויותיו הטבעיות של כל אדם (גביזון ושנידור, 1991).

חלק מזכות החירות של האדם הוא חופש הדת והמצפון. אמנם בשונה ממדינות אחרות, במדינת ישראל חופש הדת והמצפון לא מעוגן בחקיקה עצמה, יש ביטוי לחופש זה במגילת העצמאות ובחוקי היסוד של מדינת ישראל, ואף זכות בסיסית זו הוכרה בפסיקה כזכות יסוד חוקתית בהיותה היבט של כבוד האדם. אך למרות זאת, במדינת ישראל קיימת חקיקה בנושאי הנישואין והגירושים, אשר נראה כי היא עומדת בסתירה מוחלטת לחופש הדת והמצפון. ע"פ החוק בישראל, בתחומי המשפחה – ובעיקר בזכויות הנישואין והגירושין – ישנה בלעדיות לבתי הדין הדתיים, בין אם היהודים או המוסלמים, כאשר נראה כי חוקים אלו סותרים לחלוטין ובאופן בוטה את חופש הדת והמצפון עליו הצהירה מדינת ישראל בגאווה בתחילת דרכה.

תוכן עניינים:

1. מבוא. 2
2. חופש הדת והמצפון – הגדרה. 3

חופש הדת וחופש מדת. 6

3. מקורות חקיקה ופסיקה בישראל. 8

3.1 החקיקה בישראל. 8

3.2 הפסיקה בנוגע לחופש הדת והמצפון 12

4. היחס בין דיני הנישואין והגירושין לבין חופש הדת והמצפון 15

4.1 עקרונות הדין החל בישראל בנוגע לנישואין וגירושין 16

4.2 בעיות שעולות מחוקי הנישואין והגירושין בישראל. 17

5. פתרונות בחסות החוק. 19

5.1 המשפט האזרחי לעומת הדין הרבני 19

5.2 הסכמי ממון 21

5.3 נישואים אזרחיים.. 21

6. האם הדין בישראל עולה בקנה אחד עם חופש הדת והמצפון 23
7. המשפט הרצוי 26
8. סיכום ומסקנות. 28
9. בביליוגרפיה. 30