עבירות המס בראי הלבנת הון: בחינה ביקורתית של תיקון 14 לחוק איסור הלבנת הון
בשנת 2016 נחקק תיקון מספר 14 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000,[1] ובו חידוש משמעותי ושנוי במחלוקת. התיקון קובע כי כל מי שמבצע עבירה של העלמת מס מעל סכום מסוים, כלומר אינו מדווח כנדרש על הכנסות, ייחשב בעיני המחוקק כאדם שביצע עבירת מקור בהתאם לחוק איסור הלבנת הון. זהו שינוי משמעותי מפני שעד תיקון זה, עבירת מקור הוגדרה בחוק כעבירה לא חוקית המניבה כסף אותו העבריינים חייבים להלבין, כלומר להטמיע במערכת הפיננסית החוקית, כגון עבירות סחר בסמים, טרור, סחר בבני אדם ועוד.
עבודה זו באה לבחון את הקשר בין עבירות המס לבין עבירות הלבנת הון באופן ביקורתי לאור תיקון 14 לחוק איסור הלבנת הון, כשבסוף העבודה תובע דעה האם תיקון זה ראוי או שהוא מהווה החמרה לא מידתית בחוקי המס ואף עומד בניגוד לתכלית חוק איסור הלבנת הון. שאלת המחקר בעבודה זו היא: האם תיקון 14 לחוק איסור הלבנת הון הוא תיקון ראוי או שהוא מהווה פגיעה לא מידתית באנשים שלא עברו עבירות מקור וסטייה מהרציונל שבגינו נחקק חוק איסור הלבנת הון?
[1] להלן: חוק איסור הלבנת הון.
תוכן עניינים
2.1. המסגרת הנורמטיבית לעבירות מס בישראל. 4
2.2. הימנעות ממס לעומת התחמקות ממס.. 6
3.2. המסגרת הנורמטיבית: חוק איסור הלבנת הון 10
3.3. תיקון 14 לחוק איסור הלבנת הון 13
4.1. פגיעה לא מידתית באזרחים שלא עברו עבירות מקור. 15
4.2. סטייה מתכלית חוק איסור הלבנת הון ומהערכים המוגנים.. 18
4.3. התגברות על קשיים במלחמה בהלבנת הון ו/או בעבירות מס.. 22