סמינריון בנושא תרופות בשל הפרת חוזה: סעד האכיפה משפט משווה עם הדין האמריקאי
ע"פ ס' 2 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970,[1] אדם שנפגע מהפרת חוזה יכול לבחור את התרופה הרצויה לו, ובין היתר הסעיף מאפשר לנפגע לתבוע אכיפה של החוזה. ס' 2 למעשה מציין את אחת העמדות הבסיסיות בדיני התרופות בישראל לפיו הנפגע מהפרה זכאי לאכיפת החוזה ולא זכאי רק לפיצויים שיעמידו אותו במצב בו היה יכול להיות אם החוזה היה מקוים ולא מופר. יתרה מכך, החוק הישראלי שם דגש על בעד האכיפה יותר מאשר סעד הפיצויים, והאכיפה נחשבת כסעד העיקרי והראשון בחוק.
לעומת זאת, במשפט האמריקאי ישנה עמדת המוצא הפוכה ביחס לסעד הרצוי – הדין האמריקאי קובע במפורש כי במקרה הפרה הנפגע זכאי לפיצויים כסעד הראשוני, אך יש לבית המשפט שיקול דעת לתת סעד של אכיפה בהתמלא תנאים מסויימים. עם זאת, בית המשפט האמריקאי לא יכול לעשות זאת כדבר שבשגרה בדומה לדין בישראל, אלא רק באמצעות הפעלת מבחן פסיקה הקבוע בחוק, והוא מבחן התאמת סעד הפיצויים (adequacy of damages). המבחן הזה בעצם קובע שבית המשפט מוסמך לתת אכיפה רק אם פיצויים לא מתאימים בנסיבות העניין.
בהתאם, מטרת עבודה זו היא להשוות בין סעד האכיפה במשפט הישראלי לבין סעד האכיפה במשפט האמריקאי, כאשר לכאורה סעיף החוק הרלוונטי בכל מדינה מדגיש כי מדובר בשתי גישות שונות לחלוטין. לכן העבודה תבחן את יישום לשון החוק בכדי להראות האם אכן בתי המשפט פוסקים פיצויים באופן שונה, כלומר, האם יש עדיפות בישראל לסעדים של אכיפה לעומת ארה"ב. כדי לבחון זאת, העבודה ראשית תפתח בהסבר לגבי דיני החוזים ותכליתם בהקשר לסעדים הניתנים ואופן קביעת הסעד. לאחר מכן העבודה תסקור את המסגרת הנורמטיבית בישראל, ואז העבודה תרחיב על בית המשפט והיחס לסעדים תוך הדגשת הלכת אדרס. לאחר מכן, העבודה תבחן את החוק האמריקאי ואת מבחני הספיקה שם, ובסיום העבודה תבחן כיצד שונים החוקים בארה"ב ובישראל וכיצד מימוש החוק וקביעת הסעד מתרחשת בתי המדינות.
תוכן עניינים
2.1. תכלית מתן סעדים בגין הפרת חוזה. 2
2.3. סייגים לאכיפה (ס' 3 לחוק) 6
3.1. יחס בית המשפט: פסיקת פיצוי או אכיפה?. 9
3.2. הלכת אדרס: מימוש אינטרס נטילת רווחי המפר. 11
4.1. מסגרת נורמטיבית לשון החוק האמריקאי 13
4.2. ההלכה והנוהג הקיים בבתי המשפט: מבחני התאמת הסעד. 16