אנו עדים לשינויים רבים בשוק ההון בישראל וגם בעולם כולו. שינויים אלה כוללים חברות רבות הנקלעות לקשיים פיננסיים חמורים  ומספר לא קטן של חברות ציבוריות נחלו כישלון ניהולי ופיננסי חמור. גם בעשור האחרון הדבר הביא חברות אלו לפשיטת רגל.

ארועים של פשיטת רגל לא מעטים ( ומתוקשרים) מדגישים את חשיבות האפשרות לחיזוי פשיטות הרגל – דבר שיחליש את עוצמת הפגיעה בציבור , יחליש את גודל הנזק הכלכלי שנגרם, וכמובן יגדיל במידת הצורך את המודעות והחובה לקבלת ביטחונות מהחברות. כל אלה  מחזקים את חשיבות איתור פשיטות רגל של חברה על מנת להערך בהתאם.

קיימים לא מעט מודלים אמפיריים שמטרתם לתת בעיקר למשקיעים כלי חיזוי פשיטת רגל מבעוד מועד. לצורך התראה מבעוד מועד , הגופים הבנקאיים למשל משתשמים במודל EWS [1], ואף נמצאים בשימוש בידי הגופים הרגולטוריים שתפקידם כולל פיקוח על מצבם של הבנקים. מודלים לחיזוי פשיטת רגל קיימים לא רק במגזר זה אלא בשוק ההון כולו ותפקידם ורמת אמינותם נבדקת לאורך הזמן. בעבודה זו אנסה לבחון את המדדים והרלונטיות שלהם  כדי לאתר פשיטות רגל.

ההשפעות הרבות  של איתור מוקדם – יתכן ואפילו ישנו את אף מבנה ההון של החברה , ישפיעו על  המינוף ויגרום לשינוי מהותי במחיר ההון – בהתאם לתוצאות השימוש במודל.

יש לציין כי זיהוי מוקדם של בעיתיות במוסדות בנקאיים , ובעיקר זיהוי של אזור פיננסי בעיתי, יאפשר למפקח על הבנק לתבוע  שינוי בסדריה עדיפויות וביצוע בדיקה מעמיקה באותו מוסד[2].

תוכן העניינים:

הקדמה והצגת נושא מדדי ההישרדות

המונח  הישרדות ומדדי השירדות

סקירת ספרות

Altman & Saunders

היחסים הפיננסים במודלים ובמדדים של אלטמן

היחסים הפיננסים המרכיבים את "מדד ההישרדות"-Zscore

מדד הריוחיות

מדד מבנה פיננסי

מדד פעילות

שכלול היחסים הפיננסיים ובניית "מדד הישרדות"

יתרונות

חסרונות

המודל ה"מתוקן"

מודל ZETA

היישום בישראל

חברות שהוכרזו כחדלי פרעון

חברות יציבות

לסיכום

ביבליוגרפיה

נספח א'