רשלנות רפואית- תעשיית התרופות באלף השלישי

רשלנות רפואית-תעשיית התרופות באלף השלישי

מבוא

לאור ההתפתחות הטכנולוגית ותהליכי המודרניזציה המואצים בעשור האחרון, תפסו חברות
התרופות החולשות על השוק העולמי תאוצה יוצאת דופן אשר יצרה שינויים בתהליכי פיתוח
התרופות, הבנת התהליכים הנלווים לייצורן, רישויין, תקציביהן, ואיזון מחודש של יחסי
הסיכון תועלת.

"התפתחות זו משפיעה גם על ההוצאה הלאומית לבריאות, אשר ההוצאה -לתרופות היא חלק ממנה".

בעבר, נצרכו החולים לתרופות, כאשר הידיעה אודות מרכיביהן ותופעות הלוואי שלהן לא היתה נחלת הכלל כי אם עניין שבמומחיות; אולם כיום, הגם כי השימוש התרופתי הפך דרך שגרה –
יומיומית, ולאור החשיפה לאינטרנט ומאגרי מידע חופשיים, נחשף הציבור במידה רבה יותר לאותם תהליכי ייצור, שיווק, השפעה, ורגולציה אשר בעבר נותרו עמומים לאור שיקולי החברות.
לצד אותה התפתחות בתובנה הציבורית, חלה גם טרנספורמציה בהיבט המשפטי אשר התבטאה במעבר ממשפט נזיקי למשפט נזיקי רפואי.

במשפט הרפואי גובשו כלים משפטיים להתמודדות עם תביעות של רשלנות רפואית כשבקודקודן אותן תביעות נגד גופים רבי זרועות הקשורים בייצור, שיווק, רגולציה ופיתוח של מכשור רפואי, תרופות, דרכי טיפול וכיוב' 3 .
חברות התרופות נחלקות לחברות "אתיות" המפתחות ומשווקות תרופות מקור, מממנות מכיסן את ההוצאות הכרוכות במחקר, פיתוח ושיווק תרופה חדשה, וחברות "גנריות" המנצלות תפוגת

תוקפם של פטנטים רשומים על התרופות ה"אתיות". מעטות החברות המסוגלות לשאת בעלויות הפיתוח הארוך החל מהגיית הרעיון התיאורטי ועד להכנסת רווחים בפועל, ועל כן, רוב החברות

….

החוליות בשרשרת הבריאות בישראל, כפי שפורטו לעיל, מחוברות זו לזו הן ע"י חקיקה, תקנות,יחסי עבודה, יחסים מוניטריים והן ע"י אינטרסים אשר זוכים להתייחסות ע"י המערכת
המשפטית שכן עצם הסטאטוס בו מצוי אותו בעל פונקציה בשרשרת הבריאות )כגון:

רופא, רוקח, בעלים בחברת תרופות, רגולטור וכו'( מקים עימו אחריות משפטית ולעיתים גם חבות משפטית.
התהליך אותו עוברת התרופה מהנץ הגייתה בשלב הטרום קליני ועד בליעתה בלוע הפציינט, הוא קפדני ומפוקח. החוליה המפקחת הינה משרד הבריאות הישראלי, או הרשות האמריקנית למזון
ולתרופות  FDA , הפיקוח נערך דרך מחקרים קליניים תחילה בחיות מעבדה ובהמשך..